הודיה ערב הפרשת חלה

 

חותכת מן העיסה חתיכה גדולה כזית, ומברכת:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲֹשֶר קִדְֹּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִיֹש חַלָּה תְרוּמָה: (נוסח ספרדי)
או

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה: (נוסח אשכנז)

ואומרת – הֲרֵי זוֹ חַלָּה:
 

ואת החלה המופרשת שורפים באש או גונזים אותה דרך כבוד
 

תפילות ובקשות שנהוג לומר לאחר קיום המצוה:

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שהמצוה של הפרשת חלה תתחשב כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקרבן שהוקרב על המזבח שנתקבל ברצון, וכמו שלפנים היתה החלה נתונה לכהן והיתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה לכפרה לעוונותי, ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקיה מחטא ועוון, ואוכל לקיים מצות שבת קודש והימים טובים עם בעלי וילדינו להיות ניזונים מקדושת הימים האלה, ומהשפעתה של מצות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו, וברוב אהבה, ושתתקבל מצות חלה כאילו נתתי מעשר, וכשם שהנני מקיימת מצות חלה בכל לב, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים אמן.

יהי רצון מלפניך ה' אלוקי ואלוקי אבותי, שבכח סגולת הפרשת חלה יתוקן עון אם כל חי, חוה, שהביאה מיתה על אדם הראשון שהיה חלתו של עולם. ובכן בכח סגולת זכות מצות הפרשת חלה, "בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים" ולהניח ברכה אל בתינו.